השוואה - שבב, קולר זיהוי NFC חכם, GPS, תג ידני

שבב, קולר זיהוי NFC חכם, GPS, תג ידני

כבעלי כלבים בעיקר עם קבלת כלב חדש למשפחה, אנו דואגים יותר, ובצדק, כלבים צעירים, כלבים לא מאולפים וכלבים אשר מסתגלים למקום ולבעלים חדשים נמצאים בסיכון גבוה יותר לבריחה.

ואנו תוהים לעצמנו מה האמצעי הכי טוב? הכי משתלם? הכי חשוב?

יצרנו את בלוג זה על מנת שתעיינו ותבינו מה זה כל אמצעי, למה הוא קיים, והאם הוא מתאים לכם.

אז נתחיל בשתי אמירות עיקריות:

• השבב הוא חובה חוקית בישראל - אין בבלוג זה המלצה האם הוא כדאי, והאם אנו ממליצים עליו. כל כלב מעל גיל 3 חודשים, עם בעלים חייב להיות רשום במאגר הכלבים הארצי, וחייב בשבב.
• אנו מאמינים שאין דרך אחת לשמור על הכלב שלנו - יש לשלב את האמצעים שברשותנו לספק את ההגנה הטובה ביותר למשפחה שלנו.

שבב

שבב הוא רכיב זיהוי פסיבי זעיר (בערך בגודל של גרגר אורז) המושתל מתחת לעור (בדרך כלל באזור השכמות - הליך קצר ומהיר, בדומה לחיסון).

הוא מכיל מספר זיהוי בן 15 ספרות. אין בו סוללה, אין GPS ואין מעקב.

על מנת לקרוא את השבב יש לקרב אליו סורק ייעודי (לא כל אדם, ולא כל מכשיר יכולים לסרוק את השבב), שמקבל את מספר הזיהוי בן 15 הספרות , ומקשר לפרטי הבעלים במאגר הארצי שמכיל גם את פרטי הכלב (שם, גזע, גיל, חיסוני כלבת), סטטוס (פעיל/אבד/נגנב) ופרטי הבעלים. - השבב והמספר הם בעצם המפתח לאותם פרטי הבעלים במאגר הארצי.

השתלת השבב מתבצעת על ידי וטרינר מורשה בדרך כלל סביב גיל 3 חודשים לרוב יחד עם חיסון כלבת ראשון והוצאת רישיון החזקה (הערה בהקשר של ייבוא כלב לארץ, הדרישה היא שהשבב יושתל לפני חיסון הכלבת - סדר שחשוב לאלה שמביאים כלב מחו"ל)

בישראל משתמשים בשבב בתקן הבינלאומי ISO: תדר 134.2 קילו-הרץ, לפי ISO 11784/11785, עם מספר בן 15 ספרות (אותו תקן כמו באיחוד האירופי). זה שונה מהשבב האמריקאי הנפוץ (בתדר אחר), שעלול לא להיקרא בסורקים בארץ.

השבב הינו קבוע לכל חיי הכלב, אינו ניתן לאיבוד, ולא דורש תחזוקה למעט עדכון הפרטים במאגר הארצי - אם עברתם דירה והחלפתם טלפון, השבב יצביע על הרשומה הישנה עד שתעדכנו אותה.

קראו עוד על איך מעדכנים שבב

החוק בישראל

לפי החוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תשס"ג-2002), בישראל, כל בעל כלב שבבעלותו כלב מעל גיל 3 חודשים חייב ברישיון החזקה.

הרישיון ניתן לאחר שלושה תנאים:

1. תשלום אגרה
2. חיסון נגד כלבת
3. סימון הכלב בשבב

קראו עוד על החוק להסדרת הפיקוח על כלבים

תג וקולר זיהוי NFC חכם

קולר הזיהוי NFC החכם הוא כמו קולר רגיל, אך משובץ עליו תג המופעל על ידי טכנולוגיית NFC.

בזכות ה-NFC, הקולר לא צריך שום סוללה או הטענה, ואפשר לסרוק אותו כמעט עם כל סמארטפון מודרני, אנדרואיד או אייפון. לקריאה רחבה יותר על טכנולוגיית NFC לחצו כאן

ברגע שמצמידים את הטלפון אל סימן ה״Scan Here" שעל הקולר, נפתח במסך הטלפון, עמוד עם פרטי הכלב ופרטי הבעלים ליצירת קשר מיידי.

ה-NFC בטלפון חייב להיות מופעל על מנת לסרוק את הקולר.

אפשר לאחסן כמות כמעט בלתי מוגבלת של מידע, ואפשר לעדכן אותו תמיד בלי להחליף את הקולר או התג.

מאחסנים בו לרוב: מספר טלפון אחד, או שניים, גזע ושם, אזור מגורים, הערות, מה הכלב אוהב ומה לא, הנחיות מה לעשות, מה אפשר להביא לו ומה אסור בשום פנים ואופן להביא לו.

תג NFC הוא מאוד דומה, גם הוא בעל טכנולוגיית NFC, גם הוא יפתח פרטי קשר של בעלי הכלב, אך הוא אינו משובץ בקולר עצמו ואינו חלק מהקולר. רוב תגי ה-NFC מחוברים לקולר ואינם צמודים או משובצים אליו, סיכון גדול יותר שלא ישימו לב לתג ה-NFC כלל וגם כן לאובדן או הרס התג עצמו.

בטבלה ובבלוג ההשוואה נדבר על קולר זיהוי NFC חכם ולא על תג ה-NFC.

קרינה ובריאות - NFC

הקולר NFC הוא פסיבי, מה שאומר שאינו פועל ללא משהו חיצוני שיפעיל אותו, אין בו סוללה ואין משדר משלו, ולכן רוב הזמן הוא לא פולט דבר. הוא מתעורר רק לשבריר שנייה בזמן שמצמידים אליו טלפון, ומיד חוזר לישון.

בקולר עם טכנולוגיית NFC, אין שידור שוטף כמו ב-GPS. גם ברגע הסריקה מדובר בקרינה בלתי-מייננת בעוצמה נמוכה, אותו סטנדרט של כרטיס אשראי או רב-קו. המשמעות: הכלב יכול ללבוש אותו 24/7 בלי חשיפה מתמשכת. להסבר המלא על קרינה ובטיחות NFC לחצו כאן

היתרונות של קולר זיהוי NFC חכם

כמעט כל אדם יכול לסרוק את הקולר וליצור קשר עם הבעלים במהירות, ניתן לעדכן את הפרטים בכל זמן, ללא סוללה, ללא מנוי, ללא אפליקציה.

החסרונות של קולר זיהוי NFC חכם

תלוי בכך שמישהו ימצא את הכלב ויסרוק את הקולר, אינו מספק מיקום. תלוי בכך שלמוצא יש סמארטפון וגישה לאינטרנט.

מכשיר GPS

GPS - ראשי תיבות של Global Positioning System, והיא רשת ניווט מבוססת לוויינים.

לג׳י פי אס יש בעצם שני שלבים נפרדים:

1. רכיב ה- GPS במכשיר קולט אותות מלוויינים כדי לחשב מיקום.
2. אותו רכיב משדר את המיקום החוצה.

הטרקרים, מכשירים עם מערכת GPS בדרך כלל דורשים מנוי חודשי / שנתי. חלקם כוללים SIM "לכל החיים" בתשלום, ואחרים מבוססי רדיו/לוויין ללא סלולר (עם מגבלות טווח ודרישת מכשיר-יד). אבל כולם, ללא יוצא מן הכלל, תלויים בסוללה והטענה.

רוב מכשירי ה- GPS פועלים על ידי כרטיס SIM / קליטת לוויין / רשת סלולרית.

כל התנאים הבאים חייבים להתקיים בו-זמנית בשביל שה- GPS יעבוד:

1. סוללה טעונה - חיי הסוללה נעים בין יומיים ל- 30 יום לפי הדגם והשימוש. חשוב: כאשר יש קליטה חלשה באזור, המכשיר מתאמץ יותר ומתרוקן מהר יותר - המודם הסלולרי יכול לצרוך פי 20 - 30 מסוללת מכשיר ה- GPS כשהוא "מחפש" אות.
2. קליטה סלולרית - באזורים ללא כיסוי (שטח פתוח, הרים, אזורים מבודדים) המכשיר עשוי לרשום את המיקום אך לא להצליח לשדר אותו עד שהקליטה חוזרת.
3. מכשיר ה- GPS חייב להישאר על הכלב - אם מכשיר ה- GPS נפל, נהרס, או אבד, המעקב חסר טעם.
4. מקושר אך ורק למכשיר שלך - GPS מראה לך את המיקום. אדם שמצא את הכלב לא יכול להשתמש בו כדי ליצור קשר עם הבעלים - בשונה מקולר זיהוי NFC, תג או שבב.

קרינה ובריאות - GPS

קולר ומכשירי GPS פולטים קרינה - בניגוד ל- NFC הפסיבי. GPS קולט אותות מלוויינים, וכדי לשדר לך את המיקום הקולר או מכשיר ה- GPS משדרים אותות סלולריים החוצה, באופן רציף כל עוד הם דולקים.

אך זו קרינה לא-מייננת (לא פוגעת ב- DNA/רקמה), בעוצמה דומה לזו של טלפון נייד. לפי הערכת סיכונים בינלאומית, חשיפת הקרינה מטרקרים לחיות מחמד נמדדה הרבה מתחת לסף הבטיחות (ICNIRP) - למעשה ראוטר Wi-Fi בבית פולט יותר.

השורה התחתונה ההוגנת: אין הוכחה שזה מזיק. וה- GPS אכן עומד בתקנים - אבל זה כן פולט, ברציפות, צמוד לצוואר, וזה ההבדל מ-NFC שלא פולט כלום עד שסורקים אותו.

היתרונות של מכשיר GPS

זהו האמצעי היחיד מבין הארבעה שמראה מיקום בזמן חי ומאפשר לכם לצאת אקטיבית ולאתר את הכלב ולכן הוא פתרון מעולה ברגע האמת כאשר הכלב ברח או לא נמצא.

החסרונות של מכשיר GPS

תלוי בסוללה והטענה, תלוי בקליטה סלולרית ולא יעבוד באזורים ללא כיסוי, חייב להישאר על הכלב. אם נפל, נהרס או אבד המעקב חסר טעם. מקושר רק למכשיר שלכם, ולכן אדם שמצא את הכלב לא יכול להשתמש בו כדי ליצור אתכם קשר. לרוב דורש מנוי חודשי/שנתי. משדר קרינה באופן שוטף כל עוד הוא דולק.

תג זיהוי ידני / חרוט - מה זה?

פלטת מתכת או סיליקון או כל פיסת מידע בכל דרך אשר היא נתלית על הקולר, ועליה נחרטים או רשומים פרטי הזיהוי במקום גלוי לעין.

אין בו שום אלקטרוניקה - פשוט מידע כתוב שכל אדם קורא מיד, בלי מכשיר, בלי סורק ובלי אפליקציה.

מה כדאי לחרוט על תג הזיהוי הידני?

מספר טלפון זמין ואפשר גם מספר נוסף ליתר ביטחון. אפשר להוסיף את שם הכלב והערה קצרה (למשל ״זקוק לתרופה״ או באיזה אזור הבית שלו).

שיקול פרטיות מוכר: יש הממליצים לא לחרוט את הכתובת המלאה ופרטים רפואיים. לרוב מספרי טלפון בלבד מספיקים ובטוחים יותר.

חומרים - יתרונות וחסרונות

נירוסטה (Stainless steel) - הכי חזק: עמיד בקורוזיה, בחום ובמים, וחריטה עמוקה בו לא נמחקת. זהו חומר התג הידני החזק והעמיד ביותר לכלבים ולכל תנאי מזג האוויר.

אלומיניום - קל ואפשר לצבוע, אבל מתכת רכה - החריטה עלולה להישחק מהר יותר.

פליז (Brass) - מראה קלאסי ועמיד, אבל מתכהה עם הזמן ודורש ליטוש; רך, אז החריטה עלולה להתעמעם.

סיליקון - לא נשבר/מתעקם, קל ושקט, עמיד למים ובוץ, היפואלרגני ועמיד לנשיכה. נוח במיוחד לכלבים קטנים.

פלסטיק - זול, קל ושקט, אבל לא מיועד לטווח ארוך - נשרט בקלות ולא עומד בנשיכה - פחות מומלץ.

שיטת חריטה

חריטת לייזר נחשבת לעמידה ביותר - שורפת את הסימון לתוך המתכת כך שהוא לא נמחק ולא דוהה. עדיף תמיד חריטה עמוקה על פני שריטה שטחית, ומעט טקסט על פני טקסט עמוס וקשה לקריאה.

היתרונות (הכוח האמיתי שלו)

מיידי ואוניברסלי - כל אדם קורא אותו בשנייה, ללא טלפון/קליטה/סוללה/אפליקציה. זול, פשוט, לא נגמר ולא דורש כלום.

החסרונות

מוגבל בכמות המידע (מה שנכנס על פלטה קטנה), לא ניתן לעדכון - כשמספר הטלפון משתנה צריך תג חדש לגמרי, והמידע גלוי לכולם. בחומרים רכים החריטה נשחקת עם הזמן.

טבלת השוואה - שבב, קולר זיהוי NFC, GPS, תג ידני

אין אמצעי אחד מושלם - ההגנה הטובה ביותר היא שילוב: שבב כבסיס החוקי הקבוע, ומעליו שכבה נגישה כמו NFC ו/או GPS.

בבלוג זה השוואנו בין שבב, קולר זיהוי חכם, GPS ותג ידני. נשמח לתגובות והצעות לשיפור - אפשר לשלוח תגובה בתחתית העמוד.

LiveFurPaws | טכנולוגיית KELEV